פריט ידע למה מלמדים ומה לומדים? איך בוחרים חומר?

פריט ידע למה מלמדים ומה לומדים? איך בוחרים חומר?

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המנוע

הלמידה המחוברת מאפשרת לבחון מחדש את החומר - למה מלמדים ומה לומדים? זו הזדמנות לדייק את התכנים, לבחון ולבחור מה מלמדים ועד כמה מעמיקים, ובעיקר - על מה מוותרים? מהלך מכונן ובכלל לא פשוט. הוא מחייב הסתכלות פנימה אל המוטיבציות של המורה ומהות הלמידה ושואלת שאלות עומק לגבי מקומו ותפקידו של בית הספר. המציאות המשובשת מחייבת אותנו לחזור ולשאול שאלות מהות. מכיוון שהקושי הוא עצום ודווקא בגלל הרעש הגדול שבחוץ, צריך לפרק את השאלה הגדולה ולחזור ולבחון אותה באספקט הצר של האני והאישי.

הזמן, התנאים והמרחב השתנו. התנאים שנוצרו ונוצרים לא תואמים יותר לחומרים שהיינו רגילים לעבוד איתם ולא לצורת העבודה. סך השעות שניתן לשבת בהן מול מסך פחות משמעותית משהיינו רגילים בלמידה פיזית, וגם כשמלמדים, איכות הלמידה לא כשהיתה.

  • נראה שילדים וילדות קולטים לאט יותר וזוכרים פחות
  • יש בעיית הספקים. אנחנו לא מספיקים ללמד כלום
  • הילדים והילדות די מנותקים, מוסחים בקלות ומוצפים רגשית, קשה לחבר אותם גם לחומרים ולמפגשים מוכנים היטב


במצב הנוכחי הפער בין כיתות י״א-י״ב שנבחנות בבחינות הבגרות, לבין כיתות בהן למורה יש יותר טווח שיקול דעת גדול. לכן, מומלץ להפריד את ההתיחסות במקומות שאין בהם ברירה וחייבים לדווח על ״הספקים״ של חומרים.



זיקוק החומר, הוא לא בהכרח צימצום. אלא תהליך מדוד יותר, בו נתבקש לבחון שוב את התוכניות שהצבנו לעצמנו, ולזקק מתוכן את המרכיבים הקריטיים שחשוב לנו לשמר. מהי השאלה שמובילה אותנו בפרק הזמן הקרוב, עד סיום העונה או הזמן, עד החופש או החג הבא? מהם החומרים, והיסודות שאי אפשר להתקדם בלעדיהם? מהן המיומנויות ההכרחיות כדי לבחון את החומר הזה, שנכון שנדגים דוקא עכשיו?



לפעמים נדמה לנו שאנחנו יכולים לבחור, אבל אנחנו מתקשים לקבל את העובדה שכל בחירה בחומר או במיומנות אחת, היא ויתור על חומרים ומיומנויות אחרות. כדי לזקק, אנחנו נפרדים ממהלך שבשלב מוקדם יותר עבדנו עליו, בנינו אותו, חשבנו, ורצינו להוביל אותו. הפרידה הזו היא לפעמים תהליך שקשה לעכל מקצועית ואישית.



שינויים ותזוזות עושים הרבה רעש, ובמציאות הנוכחית כל הכלים הכבדים עובדים, הנחות היסוד שלנו משתנות ונבחנות מחדש. התפקיד המרכזי שלנו הוא לנסות לעשות סדר ברעש שמסביב. אם נדבר עם הילדים.ות על הכאן והעכשיו שמטריד אותם.ן, ולמעשה על כל מה שגם אנחנו לא לגמרי מבינים.ות - המאמרים, המחקרים, הפוליטיקות, האתגרים החברתיים שהעולם עסוק בהם - נוכל יחד לעשות קצת סדר בבלאגן שמסביב, סדר שהילדים.ות צריכים ומבקשים. כשנענה לצורך הזה שלהם.ן, שבמידה רבה הוא גם הצורך שלנו, נרגיע את הרעש לרגע ונזכה לקשב. חשוב להיות מודעים לכך שגם אנחנו מרפרפים על השיח בלי לבחון אותו תמיד בעין ביקורתית. הילדים.ות הם.ן ההזדמנות שלנו לעשות גם לעצמנו סדר ושקט ברעש שהשינויים מביאים איתם.