אנקוריזוֹם הוא גראז' ללמידה מחוברת. מרחב חוקר לניסוח מחודש של שאלות על חינוך ולמידה, הוראה וחברה במציאות משובשת. הגראז' מציע פרקטיקות מתקדמות ללמידה תוך כדי פעולה, באמצעות פעולות חוזרות של פירוק והרכבה מחדש.
ההערכה היא שהמציאות תהיה מעכשיו גבה גלית ורוגשת. לא מדובר בגל או ארוע חולף, אלא במצב מתמשך. לא מחלה אלא פוליטיקה, לא מקומית אלא עולמית, לא תגמר, תשאר גם כשיגמר. לפיכך אין מה לחפש פתרון, אלא להסתגל לתנאים. כדי להתמודד עם המצב החדש, אנחנו צריכים להבין מחדש מה התפקיד שלנו, מה אנחנו רוצים שיהיה ומה אנחנו רוצים להיות? אם התרגלנו לחשוב על עצמנו כמורים וכמורות, והוראה זה מקצוע ותחום דעת, כדי להשאר רלוונטים.ות אנחנו צריכים.ות לצאת מהדיסציפלינה ולהבין שאנחנו בצומת הרבה יותר מורכב, שלא שייך לשום דבר שנכתב בדיסצפלינה שקראו לה פעם - מורה.
הגל הראשון של משבר הקורונה הכריח אותנו לבחון ולהתאים דרכי הוראה ולמידה אליהן היינו רגילים.ות, כל הקמפוסים של אנקורי גלשו עליו במיומנות ראויה לשבח, עד כדי המצאת ההוראה בכלל, ותפקיד המורה בפרט, מחדש. ההורים והילדים.ות שיתפו איתנו פעולה אפילו יותר מתמיד. אבל היינו חייבים לנסות להבין מה קורה, ומה בדיוק קרה שם? אז תוך כדי הסגר ובשבועות שאחריו, קיימנו שיחות עם מורים.ות מהקמפוסים של אנקורי כדי להקשיב, לשמוע וללמוד על האתגרים, המשברים, החוויות, ההצלחות והתובנות של כל אחד ואחת. ברוב המקרים - אין תשובות, והתשובות שישנן נמצאות בתהליך התהוות. אבל דרך ההצפה של השאלות, הסיפורים וההארות שלכם.ן, אנחנו מנסים ללמוד ולהבנות יחד שפה וכלים למענה מדוייק יותר לילדים.ות, להורים ולקהילות בהן אנחנו פועלים, אבל לא פחות לעצמנו. התקופה שלפנינו תהיה ארוכה יותר, עם אתגרים חדשים. אי אפשר לחשוב שמה שהיה הוא שיהיה, ומה שעבד ימשיך לעבוד, אבל עשינו סדר במחשבות. כאן תמצאו הצפה של הקולות מהשטח שמעלים שאלות, בעזרתן ננסה לבנות תוכנית ללמידה מחוברת - שתהיה גמישה ודינמית, לקראת התמודדות עם תקופה בה כל הפרדיגמות שלנו משתנות.
באנקוריזום, באמצעות כלים שהיו לנו תמיד, וכאלה שגילינו עכשיו, נבנים מודלים חדשים במטרה לפרק גם אותם. בגראז׳ הפעולה היומיומית היא חלק ממשימת החקר. הנחת העבודה שלנו היא שלפנינו תקופת ביניים, באורך לא ידוע, של חוסר וודאות, אי יציבות ומגבלות שמציבות בפנינו מציאות חדשה - רגשית, חברתית, פיזית ומנטלית. אנחנו מבקשים לנצל את הזמן המשובש הזה כדי לפרק מושגים ותיאוריות, להבין מחדש את המקום, החומר והתפקידים של ילדים.ות, הורים ומורים.ות, להרכיב ולפתח פרקטיקה של פדגוגיה בלמידה, הדורשת ערעור על פרדיגמות, עבודה משותפת, יחסי אמון, וגמישות, גמישות, גמישות.
מה אפשר למצוא באנקוריזום?
באנקוריזום ערכנו למידת שולחן; אנחנו מתעדים, ממיינים, אוספים, מארגנים מחדש ואורזים את מה שנראה שנכון לנו, בהתאמה לאתגרים שעלו בסבבי השיחות עם הצוותים של אנקורי. מה עומד לפנינו? מהם האתגרים המרכזיים שיש לפתור? אילו סוגי למידה ניתן לקיים בתוך חוסר הוודאות? ומהם העקרונות המרכזיים שחשוב ליישם בלמידה מחוברת ובכלל?
האינטרנט מוצף הצעות, הרצאות וובינרים וכלים דיגיטליים חדשים להוראה, חלקם חינמיים באמת, חלקם רק לכאורה. רובם מציעים כלים טכנים ללמידה ועבודה. אנחנו מאמינות שהפתרון לא נמצא בטכנולוגיה, אלא בשאלה מהותית של תפקיד בית הספר והמורה מול הפרט, בקהילה ובחברה. האנקוריזום מציע ללמוד לעבוד בשיתוף פעולה, ולפתח בעצמנו ועם הילדות.ים יכולות של לומדים ולומדות עצמאיים.ות, מתוך עניין וסקרנות טבעית ובאמצעות תוכן רלוונטי, אקטואלי ומדויק. תחת תנאים והתניות חדשות, התקופה הקרובה חייבת לקחת בחשבון את היתרונות והמגבלות של מרחבי הלמידה השונים, ולא יכולה לשכפל את הסילבוס ושיטות ההוראה שהשתמשנו בהם עד כה.
מהם בסיסי התפיסה? על מה זה נשען?
- תחושת מסוגלות וחוסן - זה אפשרי, נלמד את זה יחד, זו בעצם אנקורית מדוברת, שחשוב לחזק ולהעצים. חשוב לזכור שמסוגלות של צוות והורים מקבילה ומשליכה תמיד על המסוגלות של ילדים.ות (התמודדות במצבי אי וודאות, יכולת להכיל תסכול, להתנסות ולהיכשל, GRIT).
- תחושת אוטונומיה ובחירה - אי אפשר ללמד את כולם באותו מקום ובאותה צורה. אנחנו צריכים לבחור מה מתאים לנו. למי שמכיר אנקורי, זה הכי אנקורי בעולם. הבחירות חייבות לחזור קודם כל לצוותים שבשטח, ובמקביל לילדים.ות ולהורים (שכלול היכולת לפתח חשיבה ביקורתית ולנסח שאלות והיפותזות, תשוקה וסקרנות).
- תחושת קשר ושייכות - בדידות היא האויב הגדול. אבל זה לא אומר רק אחד על אחת, אלא גם חיבור לקבוצה ולקהילה. כאן האתגר הגדול שלנו. השייכות מייצרת משמעות לכולנו (חשוב לשמור על שמחת חיים, עבודה בצוות ושיתוף פעולה, הוקרת תודה ויושרה, תחושת ביטחון ואמון).
- חיבור למציאות - אי אפשר יותר ללמוד דברים מנותקים. התכנים והמיומנויות שאנחנו מביאים.ות לשיח חייבים להיות רלוונטים ואקטואלים, ולכן גם להשתנות כל הזמן ולדייק את עצמם. לשם כך צריך לזקק מיומנויות - לייצר מחוונים ברורים לכל תחום דעת, ולדעת לוותר ולברור את מה שבאמת מעניין וחשוב. לא כדי לאגור ולצבור מידע, אלא כדי ללמוד לעבוד איתו (מודעות עצמית וחברתית, לדעת לקבל/להתמודד עם התנגדות, ויסות וניהול עצמי, תוך כדי שמירה של היכולת לחלום).