פריט ידע אילו פערים עלולים להיווצר בלמידה מחוברת? מה קורה לנו טכנית ופיזית?

פריט ידע אילו פערים עלולים להיווצר בלמידה מחוברת? מה קורה לנו טכנית ופיזית?

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המנוע

המיומנויות הנדרשות משתנות והעבודה בפלטפורמות הדיגיטליות מדגישה את הצורך בחיזוק מיומנויות שלא נתנו עליהן את הדעת בעולם הישן באותו אופן. ילדות.ים לא מורגלים.ות כמונו לשימוש בתוכנות פשוטות כמו וורד, מיילים וכדומה, אבל חיים חיים מלאים ופעילים ברשתות חברתיות ובמשחקי מחשב. אנחנו צריכים לצמצם פערים וחייבים לרכוש ולהקנות ידע פרקטי בתפעול ועבודה מחוץ לסביבות העבודה המוכרות שלנו. בכיתה הסביבה הפיזית תומכת בתהליכי הלמידה, נתון שאנחנו לוקחים כמובן מאליו. בבית, הסביבה לא בהכרח משרתת את תהליכי הלמידה וחשוב לקחת זאת בחשבון.

הגל הראשון של משבר הקורונה הכריח אותנו לבחון ולהתאים דרכי הוראה ולמידה אליהן היינו רגילים.ות, כל הקמפוסים של אנקורי גלשו עליו במיומנות ראויה לשבח, עד כדי המצאת ההוראה בכלל, ותפקיד המורה בפרט, מחדש. ההורים והילדים.ות שיתפו איתנו פעולה אפילו יותר מתמיד. אבל היינו חייבים לנסות להבין מה קורה, ומה בדיוק קרה שם? אז תוך כדי הסגר ובשבועות שאחריו, קיימנו שיחות עם מורים.ות מהקמפוסים של אנקורי כדי להקשיב, לשמוע וללמוד על האתגרים, המשברים, החוויות, ההצלחות והתובנות של כל אחד ואחת. ברוב המקרים - אין תשובות, והתשובות שישנן בתהליך התהוות. אבל דרך ההצפה של השאלות, הסיפורים וההארות שלכם.ן, ננסה ללמוד ולהבנות יחד שפה וכלים למענה מדוייק יותר לילדים.ות, להורים ולקהילות בהן אנחנו פועלים, אבל לא פחות לעצמנו. התקופה שלפנינו תהיה ארוכה יותר, עם אתגרים חדשים. אי אפשר לחשוב שמה שהיה הוא שיהיה, ומה שעבד ימשיך לעבוד, אבל עשינו סדר במחשבות. כאן תמצאו הצפה של הקולות מהשטח שמעלים שאלות, בעזרתן ננסה לבנות תוכנית ללמידה מחוברת - שתהיה גמישה ודינמית, לקראת התמודדות עם הגל הבא.

קשיים שהוצפו:

  • כתב-יד - כיצד נתחזק את היכולות והמיומנויות בכתיבה (כתב יד) של הילדים.ות, כאשר הכל עובר להיות אונליין? בסופו של דבר בחינות הבגרות נעשות בכתב יד. אנחנו גם לא בטוחים שתהליכי חשיבה לא מושפעים מהאופן בו אנחנו כותבים. תהליך הכתיבה ביד הוא אישי ויתכן שהוא גם משמר אחרת זכרון.
  • סביבת למידה - איך נוכל לייצר לעצמנו סביבה לומדת גם ברמה הפיזית וגם ברמה הרגשית? איך ניתן להעביר זאת לילדים.ות?
  • אנרגיות - בלמידה מקוונת לילדים.ות אין בהכרח איפה ואיך לפרוק את האנרגיות שלהם.ן, אין הפסקות, אין מקום בו ניתן להוציא אנרגיות, ומתגברות תופעות של חוסר ריכוז.
  • הסחות והפרעות - אנחנו מצפים מהלומדות.ים ללמוד הרבה יותר לבד מבעבר. הסביבה שלהם.ן מוצפת גירויים הרבה יותר משוכללים מכל מה שנציע. איך עוזרים להם.ן לשמור על ריכוז?
  • זמן - איך שומרים גבולות כשהזמן והמקום השתבשו? השיעור הוא לא שיעור, השעות הן לא השעות הרגילות והכיתה לא קיימת, אין גבולות לזמן ולמקום.
  • תיעוד - בחלל הוירטואלי קל מאד לשמור שיעורים, משימות וחומרים בכלל. אבל מהר מאד זה יכול להפוך לים של תוכן ומאגר שלא נוכל להתמצא בו. אנחנו צריכים לחשוב מה חשוב לנו לשמור ואיך נכון לנו לשמור אותו.


ה-Setting הפיזי של הילדים.ות חשוב לתהליכי הלמידה. בבית אין לנו את המרחב הכיתתי, השולחן והכיסא. כדאי לעשות היכרות עם הבית - אספנו כמה שאלות על סביבת העבודה של הילדות.ים בבית, שניתן להעביר להורים ולבקש את שיתוף הפעולה שלהם.ן. ניתן לשלוח את השאלות במייל או בטופס (google forms) שהמחנכים.ות ירכזו על מנת שנדע את התנאים בהם לומדים.ות כל ילד וילדה בבית הספר (ואולי אף נוכל לדעת איך והאם נוכל לעזור):

  • על מה מעמידים מחשב, לפטופ, טאבלט או טלפון - האם יש מקום סטטי ויציב להעמיד אותם?
  • על מה יושבים? האם זה נוח? גובה?
  • איפה המזגן ביחס לפינת הישיבה הזו?
  • האם יש שקע קרוב להטענה? אולי צריך כבל מאריך?
  • האם התאורה מתאימה?
  • האם יש חיבור סביר לאינטרנט? איפה ממוקם הראוטר בדירה?
  • איך מוודאים שאנחנו לא מפריעים לאחרים בבית?
  • מה מצב האקוסטיקה?



הכי הרבה זמן שמישהו יכול להקשיב לך בריכוז במפגש הפיזי, ובאונליין להערכתנו עוד פחות, בוודאי בתוך אירוע מתמשך, כזה שחוזר על עצמו כמה פעמים ביום. אנחנו ממליצות לייצר הנחיות קצרות והפסקות בנות 5 דקות כל 25 דק׳ לכל היותר.

* ניתן לקרוא על שיטת פומודורו - ה״פומודורו״ היא שיטה שנועדה לייצר פוקוס וזרימת עבודה דרך הקצבת בלוקים קבועים של זמן (אינטרוולים) של 25 דקות ובניהם הפסקה קבועה של 5 דקות. מקץ 4 בלוקים של 25 דקות, אפשר וצריך לקחת הפסקה ארוכה יותר של 15 עד 30 דקות. הרעיון הוא לא תחרות עם הזמן ולא בחינת זמן והספקים, אלא תרגול בריכוז לזמן מוקצב וידוע מראש. 25 דקות נקבעו כי מבחינת פעילות נוירולוגית, של המוח אנחנו כנראה לא באמת יכולים להתרכז מעבר ל 25 דקות באופן אפקטיבי. מומלת לקרוא עוד על השיטה כאן: https://francescocirillo.com/pages/pomodoro-technique. בנוסף אפשר לקרוא על שיטת פומודורו ולהשתמש בטיימר חשוף ופתוח ללומדים, כמו גם באפליקציית פומודורו למחשב

שווה לשמוע גם את ד״ר ברברה אוקלי בהרצאה בנושא:



אם המפגש תמיד מתחיל באות מוזיקלי, אם אנחנו ממציאים לעצמנו טקס פתיחה וסגירה של מפגשים, שחוזר על עצמו, אנחנו מייצרים בעצם את מרחב הלמידה הדיגיטלי, שמסמן את גבולות המפגש וההתנהלות המתבקשת והרצויה בו. יש למפגש התחלה אמצע וסוף.



המרחב הלימודי הוירטואלי מחייב עבודה מאד מפוקסת ידע. הוא אינטנסיבי ומתיש. בלמידה המקוונת אין לנו הפסקות, הילדים.ות רואים.ות רוב היום את אותם הפרצופים במחשב, ולא תמיד מתאפשר להם.ן לייצר תקשורת חברית ובלתי פורמלית עם אלו שאינם.ן חברים.ות מחוץ לגבולות בית הספר. הפסקות הן המקום בו היחסים הבינאישיים בין הילדים.ות בבית הספר מתקיימים ומתפתחים, והמרחב הלימודי הוירטואלי מבטל אותן. אנחנו חייבים לייצר הפסקות פעילות לצורך חיברות, אבל גם לעודד תנועתיות תוך כדי ובמהלך המפגשים. הפסקת מים, הפוגות של תחרות עמידה על הראש וקפיצות במקום, כל מה שיכול להציע שחרור ושבירה של מפגשים.



צריך לרצות וצריך להתאמן בזה. בזמן מפגש אנחנו ממליצים להעביר את הטלפון למצב טיסה ואפילו להשאיר אותו בחדר השני. אנחנו גם מבטיחים שאחת ל-25 דקות כולנו נוכל להדביק פערים ולבדוק הודעות במשך 5 דקות.

*אפליקציות שניתן להיעזר בהן: StayFocusd - ניטרול אתרים ואפליקציות לזמן קצוב.  אפליקציה של גוגל שפשוט מנטרלת כל מה שנחליט שיכול להפריע לנו ללמוד באמצע. בנוסף, Forest  פורסט היא אפליקציה משחקית שתאפשר לנו לנטוע עץ וירטואלי אם לא ניגע בטלפון הנייד ונשאר בפוקוס במשך 25 דקות - שיטת הפומודורו. מספר מסויים של נקודות שנצברות מנטיעת עצים וירטואליים יבטיח שפורסט תנטע על שמנו עץ אמיתי לטובת האנושות. אבל אם נעזוב את האפליקציה באמצע, נהרוג את העץ הוירטואלי.



כלים דיגיטליים יכולים לעזור לנו להרחיב את המרחב הפיזי.

  • האזנה משותפת למוזיקה יכולה ליצור חיבור קבוצתי. כולם יאזינו לאותו PlayList תוך כדי ביצוע עצמאי של משימה לימודית.
  • אפשר לצפות יחד בסרטים, ואפילו לרקוד יחד (לשיר או לנגן יחד זה ממש בלתי אפשרי, כי יש דיליי בקו, אלא אם כן מקליטים משהו מראש ועורכים אותו).
  • פתיחה של מרחב הוראה משותף - כל לומד.ת או קבוצת לומדים, פותחים מסמך Google Docs משותף עם המורה. המורה עוקב.ת אחר התפתחות הכתיבה ומעיר.ה או מאיר.ה בזמן אמת (תודה לצוות קמפוס אנקורי ראשל"צ).


במפגש אונליין לא ניתן להעביר שיעור פרונטלי של יותר מ-15-25 דקות, רמת הקשב יורדת ולכן חשוב ליצור מערכי שיעור משולבים שמורכבים מלמידה סינכרונית וא-סינכרונית. כאשר חלק מהזמן הילדים.ות נדרשים להיות עצמאיים, ולעבוד לבד או בקבוצות כשאנחנו לא מלווים אותם פיזית או אונליין במקביל, וחלק מהזמן הלמידה נעשית ביחד באונליין. לכן יש לשקול מחדש את משך המפגש, כי 45 דקות לא יאפשרו פירוק והרכבה מחודשת של התהליך. אנחנו ממליצים על בניית בלוקים של למידה בני 70-75 דקות כל אחד.



זה רק סביר שילדות.ים ימשיכו לסכם ולכתוב ידנית במחברות או בקלסר.

  • לא ללכת לאיבוד בטכנולגיה! טכנולוגיה היא כלי ולא מטרה. השוק מוצף היום בכלים, אפליקציות ואתרים. גם אם חלקם נראה לך ממש מעולה, אי אפשר שכל מורה או תחום דעת ידרוש מהילדות.ים עבודה בפלטפורמה אחרת לגמרי. צריך ללמוד לוותר ולהתכנס, כי בסוף, אנחנו חושבים על ה-Well Being הכללי של הילדות.ים ושלנו.