פריט ידע איך מייצרים מפגשי למידה אפקטיביים?

פריט ידע איך מייצרים מפגשי למידה אפקטיביים?

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המנוע

המפגש הכתתתי הפרונטלי - מורה בהרצאה או מורה במונולוג לא ממש יעיל גם בכיתה הפיזית כבר הרבה שנים. המעבר ללמידה אונליין הנכיח את הבעיתיות ביתר שאת. ההתאמה למציאות החדשה במפגשים אונליין או פיזיים בכיתות דורשת הסתכלות חדשה ותרגול. סביר שבניית המפגשים בפורמט החדש תדרוש לנו זמן רב יותר, לפחות עד שנבסס את הפרקטיקה, אבל היפה הוא שהיא מאפשרת מרחב טעות, מותר לנו לטעות. חשוב לקחת זאת בחשבון, וללמוד להיעזר ככל  שניתן בסביבה ובמידע שקיים - אין צורך להמציא כל פעם את הגלגל מחדש.

במקביל, למעבר ללמידה מקוונת יש גם השפעה קוגניטיבית, משני הבטים: תהליכי תפיסה ותהליכי קשב. את ההשפעה הזו אפשר להבין בעזרת השינוי המהותי בתפיסת הזמן - אנחנו עוברות ועוברים מה״זמן הגשמי״ והפיזי של 45 דקות שיעור בכיתה - הכולל בתוכו את המרחב בו אנחנו פועלות ופועלים, ההקשר, ורצף ההתרחשויות, ל״זמן אוויר״ - נטול התרחשויות קודמות ומנותק מהקשרים סביבתיים. המפגשים באונליין, אבל לא רק הם, חייבים להבנות אחרת.

המפגש הכתתי הפרונטלי - מורה בהרצאה או מורה במונולוג לא ממש יעיל גם בכיתה הפיזית כבר הרבה שנים. מה שעוד אפשר היה להעביר במפגש הפיזי ולשרוד, לא שורד את הפלטפורמה הדיגיטאלית - אי אפשר לשבת שעה מול Talking Head, עם או בלי מצלמות פתוחות. המעבר ללמידה אונליין לא מאפשר להתעלם מהתקלה הזו יותר. איך בונים מפגשים מעניינים?


בחלק הראשון של מפגש האונליין חשוב מאוד להכניס את הילדים.ות לאנרגיה ולמעורבות בתוכן המפגש. דרך אחת לזמן את האינטראקטיביות כבר בתחילת המפגש היא לייצר ״כרטיס כניסה״ – שאלה עליה הילדים.ות מתבקשים.ות לענות מיד עם ההצטרפות למפגש הוירטואלי. כרטיס הכניסה הזה יכול להיות מורכב ממשימה הדורשת מעורבות והבעת עמדה כלשהי (למשל שאלה שמבקשת מכל ילד.ה לחשוב על עמדתו.ה), לחלופין, אלמנט הפתעה מסקרן, פרובקציה מכוונת או אמירה שמערערת הנחות יסוד מסויימות של הילדים.ות, ומעוררת תגובתיות או  פעולה אקטיבית. אל נקודת המוצא הראשונית הזו אפשר לחזור בסוף המפגש.



המערכה האחרונה - סיכום. יתכן והיה לכם.ן מפגש מרתק, אבל אם לא סיכמתם.ן אותו, יש לו סיכוי טוב ללכת לאיבוד. חוויית הלמידה מתנדפת אם הלומד.ת לא ת.אסוף אותה. הסיכום והאיסוף הקלאסי הוא ניסוח קצרצר של המסקנות או התהליך שעברנו, אפשר ורצוי לתת ללומדים.ות לסכם את הדברים, ולעזור לכולם לנסח אותם בכתב, במחברות או במשותף בצ׳אט או על הדרייב.

זו זו גם הזדמנות לקבל פידבק מהילדים.ות והבנה של מה לקחו מהמפגש והאם למדו - לשם כך ניתן לבקש מהילדים.ות בכל סוף שיעור לכתוב למורה בצ'אט/וואטסאפ מה הדבר החשוב ביותר שלמדו בשיעור. מאחר וקשה לנו יותר לעקוב אחר ההתקדמות של הילדים.ות מרחוק, ניתן לחשוב גם על ״כרטיסי יציאה״ מהשיעור, כך שהילדים.ות משתפים.ות בכל סוף שיעור מה למדו, או עונים.ות בקצרה על שאלה הקשורה לתהליך הלמידה. ניתן לעשות זאת באמצעות: מילוי טופס בגוגל פורמס, הקרנה של שיחת צ׳ט קבוצתית של כל הכיתה בה כל אחד.ת יתבקשו לכתוב מה היה מעניין בשיעור, או לבקש שימלאו פתק אנונימי ב-Padlet.



באונליין קשה להפסיק את הרצף של המורה, והמורה לא רואה את העיניים השואלות, מביך או מסגיר או מסורבל יותר לשאול שאלה. לכן צריך לעודד שאלת שאלות ולהחליט איך ומתי שואלים אותן, כך לא נפספס כאלו שרוצים.ות להגיד משהו ולא הצליחו לדבר במהלך המפגש, וכדי לוודא שאנחנו לא מדברים עם עצמנו...



חשוב להכין את הילדים.ות מראש כמה שניתן, ולשלוח להם.ן לפני השיעור את רשימת הציוד שהם.ן מתבקשים.ות להגיע איתה למפגש, האם ידרשו לכתוב, לצייר ועוד.



הרשת ענקית וקל מאד ללכת בה לאיבוד. הלמידה של מקורות מידע אמינים יותר ופחות, והיכולת לסנן מקורות מידע היא למידה הדרגתית שיש להנחיל ולרכוש. מאחר ומהבית השימוש בחומרים מהרשת אף גדול יותר, ואנחנו רוצים לעודד אותם.ן לגלוש, חשוב מאוד לתחום את החומרים בהם הילדים.ות יכולים.ות להשתמש בעת המחקר והמשימה. ניתן למשל לכוון אותם.ן ולחשוף אותם לאתרים באופן מדורג , נאמר 2 בכל פעם, או להציע מגוון מומלץ של אתרים. אנחנו מציעות לאשר מראש את מקורות מידע נוספים איתכם.ן כשמדובר במטלות או עבודות  משמעותיות.



המפגשים באונליין צריכים להיות חלק מתהליך, שתהיה איזושהי חזרתיות בין מפגש למפגש, הן בפורמט של השיעור (היציבות שאנחנו שואפים.ות לתת לילדים.ות בתקופה כזו של חוסר וודאות), והן בפעולה בה נעסוק. כך למשל קריאה של ספר לאורך מספר מפגשים, או משימה קבועה בה הילדים.ות נדרשים להביא צילום חדש לכל שיעור ועוד.



למידה שמובלת על ידי תחומי העניין של הילדים.ות ומאפשרת לכל אחד.ת לבחור מה ירצו ללמוד ואיך. הילדים.ות בתקופה הזו איבדו את תחושת השליטה על הרבה דברים בחיים. האפשרות לבחור כשלעצמה, מחזקת את תחושת השליטה - בין אם מתוך יצירת קבוצת השייכות או הרחבת הבחירה בתחומי הלימוד, הפעילות והעניין, השתתפות בצוותי חשיבה שמשלבים את ילדים.ות, הורים ומורים.ות, או או אף שימוש בשאלונים להבין את מצבם.ן ורצונותיהם.ן.

חוויית הבחירה מייצרת גם מעורבות אקטיבית וחיבור מודע לתוכן. יש כאן משום לקיחת אחריות על התהליך, שלא היתה מתרחשת באותו אופן גם אם היינו בוחרים עבור הילד.ה את אותה יחידת תוכן ממש, בעצמנו. חשוב לאפשר בחירה בכל משימה, ככל שניתן - למשל, לבחור יחידת תוכן אחת מתוך רשימה של אפשרויות; לבחור הרצאה אחת מתוך מגוון הרצאות; לבחור לחקור נושא מתוך מגוון מקורות מידע בעלי אופי שונה: קריאת מאמר, שמיעת פודקאסט, סרטון אנימציה, או קריאת מקור ויזואלי; לבחור לענות על 3 שאלות מתוך 5 שאלות, וכיוצא באלה. במקביל, ניתן גם לבחור להציג תוצרים במגוון אפשרויות, שלא כולן טקסטואליות; אפשר להקליט תשובה, אפשר לערוך סרטון, אפשר ביחד ולחוד, אפשר לראיין מישהו אחר ואפשר כל מה שיעלו בדעתם.

  • בחירה היא דבר נפלא. מחקרים מראים כי למרות שההנחה היא שהבחירה תהיה במשימה הקלה יותר, ילדים.ות אוהבים.ות להתנסות ולאתגר את עצמם.ן ולרוב דווקא לא יבחרו במישה הכי קלה. אבל, זה יעבוד כל עוד נייצר שאלות/שלבים/רכיבי תוכן ברורים שייצרו גבולות מנחים לעבודה. חשוב לזכור שלשלוח ילדות.ים למשימה פתוחה או ערטילאית, שאין לה תאריך יעד, אפשרות להגיש טיוטה או להיוועץ ואין לה גבולות, תחת הכותרת ״בחירה״, זו לא בחירה.



מתן משימות ברמות שונות ומתן בחירה לילדים.ות. כך ניתן לתת לכל ילד.ה ללמוד דרך החוזקות שלו.ה, תחומי העניין ומשך הזמן הנדרש לו.ה, ולוודא הטמעה. תוך כדי אפשר גם ללמוד ולהתנסות בכלים דיגיטליים או מיומנויות אחרות בהתלהבות.



יהיה לנו פחות זמן למידה ונאלץ לפספס שיעורים ולוותר על דברים שרצינו לעשות.  חשוב מאוד לבחון מחדש את סדרי העדיפויות שלנו. להשאיר רק את מה שעושה לנו טוב וחייבים, ולהיפטר ממה שלא חיוני. לפעמים זה אומר - גם ויתורים כואבים. צמצום של חומר הלימוד, ובחירה של התכנים הרלוונטיים והחשובים ביותר להבנתי. אפשר להחליט כאן שפרקים שלמים, ואפילו תחומי דעת מסויימים יורדים מהמערך או המערכת לעת עתה. המטרה היא לצמצם עומסים ככל האפשר.

  • כמות מפגשים - רצוי שימי הלמידה המקוונת יהיו מורכבים מלמידה של שני מקצועות בלבד שמשלבים מפגשים סינכרוניים לצד עבודה עצמאית/בקבוצות. מאחר ומספר המפגשים יקטן באונליין, שעות ההוראה של מפגשי למידה רגילים ישתנו בהתאם. אין זה אומר שינוי שעות תקן, אלא חלוקה שונה של שעות הוראה, שהייה ופרטני בצורה שתואמת את המצב החדש. כך למשל, במהלך היום מורה יכול.ה לתת שעה-שעתיים של ״חדר״ פתוח לכלל הכיתות שמלמד.ת על מנת לענות על שאלות.
  • צמצום מקצועות - עד כמה שניתן. להוריד מקצועות לאורך השנה כולה או ללמד מקצועות מסוימים בחלק אחד של השנה, ולהחליף למקצועות אחרים בחלק השני.
  • משך המפגשים - האופן בו הזמן עובד בלמידה באונליין שונה ממה שהכרנו עד כה, נצטרך לחלק שונה את השיעור ולצמצם גם ברמת התכנים. לא צריך ללמוד הכל, עדיף לכסות פחות חומר וללמד יותר לעומק.



לפרק כל מפגש מקוון ליחידות תוכן קטנות ככל האפשר, ולהחליט אילו מיומנויות נרצה שילמדו בכל אחת מיחידות התוכן. רצוי גם לתת הפסקה קלה בין יחידה ליחידה, גם אם מדובר ב-30 שניות לעשות סיבוב מסביב למיטה, וכדומה.



ישיבה מול המחשב לשעות ארוכות עלולה לפגוע בילדים.ות ובנו בכל מני אופנים, ולכן חשוב מאוד להקפיד על משימות הדורשות מאיתנו לקום מהמחשב, לזוז ולנוע. ניתן למשל לתת משימה לצלם וידאו או אודיו בחוץ, וכך לגוון מעט את הפעילות של הילדים.ות.



חשוב לקחת הפסקה לנשום. לוודא הרבה יותר פעמים מבדרך כלל שכולם איתך. לבקש פידבק תוך כדי כדי לדעת שהובנת ולקבל את הסכמת הלומדים.ות להמשיך.