במציאות המאה ה-21, אנחנו מבינים שתקרת הזכוכית של כל אחד ואחת מאתנו כשאנחנו לבד, לא מאד גבוהה. כדי לפרוץ אותה, אנחנו צריכים ללמוד לעבוד עם אחרים. יתרה מכך, ככל שהאחר יהיה שונה ואחר מאתנו, היכולת שלנו כקבוצה לייצר מענים חדשים ולהציע פתרונות לבעיות סבוכות - תגדל. כדי באמת ללמוד יחד ואחד מהשניה, אנחנו צריכים ללמוד להקשיב, ולבחון, לפתח יכולות של חשיבה ביקורתית ומנומקת, לגלות אמפתיה, לקפל את האגו, להתחייב לתהליך מתמשך וללמוד לנסח ולהציג את דעתנו בפני קהל. במציאות החדשה, המורה לא ״שולט.ת״ יותר בכיתה, ולא יכול.ה להמשיך לשמש כערוץ הבלעדי דרכו עובר הידע לילדות.ים. האחריות עוברת לילדים.ות ופיתוח יכולות חשיבה ביקורתית ולמידה עצמאית ומשותפת הופכת למרכז העשייה החינוכית. המורה מנתב.ת את הלמידה הקבוצתית, ותומכ.ת, מדייק.ת ומאתגר.ת כשצריך. כשהמטרה היא להדגים ולהעביר את האחריות של הלומדים על הלמידה (Student Agency).
איך מייצרים קשר, משמעות ותחושת שייכות בלמידה מחוברת?
איך מייצרים קשר, משמעות ותחושת שייכות בלמידה מחוברת?
חשיבות הקשר האישי עם הילדים.ות עלתה בכל אחת מהשיחות שקיימנו - איך שומרים על הגחלת מרחוק? איך מקיימים מפגש ראשון עם ילדים ילדים.ות דרך המחשב? מה עושים עם תחושת הניתוק ההדדית, כאשר קשר העין והמגע הפיזי שכל כך משמעותיים לנו באנקורי, אינם.
איך ניתן לייצר למידה קבוצתית במפגשי האונליין?
איך ניתן לייצר למידה קבוצתית במפגשי האונליין?
החברות ועבודת הצוות חשובים.ות מתמיד - הילדים.ות זקוקים לתחושת השייכות והיחסים החברתיים כשהם.ן מבודדים בבית, בנוסף, קיימת ההבנה שמקום המורה כמקור הידע אינו רלוונטי עוד, כי הידע נמצא זמין ונגיש אונליין. המורה הופך להיות מי שמנגיש מתווך ומלווה את הלמידה. במקביל, יש לעודד למידה של ילדים.ות גם זה מזו. לבסוף, אנחנו מבינים היום שהקניית מיומנויות של עבודת צוות ושיתוף פעולה הם כלים שחשובים אף יותר מידע.
איך נוכל לעודד ולקדם את הילדים.ות לכדי למידה עצמאית?
איך נוכל לעודד ולקדם את הילדים.ות לכדי למידה עצמאית?
במציאות המאה ה-21, גם בלמידה פיזית ולא רק באונליין, המורה לא ״שולט.ת״ יותר בכיתה, הוא/היא לא יכול.ה להיות יותר הערוץ המרכזי דרכם.ן עובר הידע ומגיע לילדות.ים.. הידע נמצא ונגיש, ותפקיד המורה השתנה. מעכשיו המורה מדגימ.ה איך מחפשים מידע ואיך מעבדים אותו, איך בוחרים, מסננים ועורכים נתונים, שאלות ותשובות. המורה מנתב.ת את הלמידה הקבוצתית, ותומכ.ת, מדייק.ת ומאתגר.ת כשצריך. האחריות עוברת לילדים.ות ופיתוח יכולות חשיבה ביקורתית ולמידה עצמאית ומשותפת הופכת למרכז העשייה החינוכית. זאת לא רק סיסמת קורונה של משרד החינוך, אלא משהו שמדובר וברור בשיח החינוכי כבר לפחות עשור, השאלה שנשארה היא רק איך עושים את זה בתנאים הנוכחיים?
האם ואיך נוכל לקיים למידה מחוברת מותאמת אישית?
האם ואיך נוכל לקיים למידה מחוברת מותאמת אישית?
אנחנו מבינים.ות כי כל ילד וילדה חווים.ות את המצב בצורה שונה, ומתמודדים.ות עם קשיים שונים בהתאם למה שקורה ויש בביתם.ן. חשוב לזכור זאת בעת תכנון המערכת והמפגשים, תוך ניסיון לראות את כל אחד.ת מהילדים.ות בנפרד ולתת להם.ן תשומת לב אישית.
איך מעבירים אחריות לילדים.ות?
איך מעבירים אחריות לילדים.ות?
כמובגרים יש לנו צורך או הרגל לשלוט במצב. לפעמים, קצת קשה לנו לשחרר. אבל ילדים.ות יודעים לנהל את עצמם מצויין, ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו ולהם להשאיר להם לנהל את המרחב, גם בלי שנעלם. אנחנו צריכים להעביר את ההוועצות והוועד למצב אקטיבי של פעולה.