פריט ידע איך נוכל לעודד ולקדם את הילדים.ות לכדי פעולה עצמאית?

פריט ידע איך נוכל לעודד ולקדם את הילדים.ות לכדי פעולה עצמאית?

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המנוע

במציאות המאה ה-21, גם בלמידה פיזית ולא רק באונליין, המורה לא ״שולט.ת״ יותר בכיתה, הוא/היא לא יכול.ה להיות יותר הערוץ המרכזי דרכם.ן עובר הידע ומגיע לילדות.ים. הידע נמצא ונגיש, ותפקיד המורה השתנה. מעכשיו המורה מדגימ.ה איך מחפשים מידע ואיך מעבדים אותו, איך בוחרים, מסננים ועורכים נתונים, שאלות ותשובות. המורה מנתב.ת את הלמידה הקבוצתית, ותומכ.ת, מדייק.ת ומאתגר.ת כשצריך. כשהמטרה היא להגביר ולהדגים את האחריות של הלומדים על הלמידה (Student Agency), ולטפח מיומנויות למידה עצמאית תוך שילוב שלהן בלמידה הבית ספרית. האחריות עוברת לילדים.ות ופיתוח יכולות חשיבה ביקורתית ולמידה עצמאית ומשותפת הופכת למרכז העשייה החינוכית. זאת לא רק סיסמת קורונה של משרד החינוך, אלא משהו שמדובר וברור בשיח החינוכי כבר לפחות עשור, השאלה שנשארה היא רק איך עושים את זה בתנאים הנוכחיים?

למידה עצמאית היא מיומנות נרכשת. בהרבה מקרים אפשר היה לסיים תואר ראשון בלי להידרש ללמידה עצמית או קבוצתית בשום שלב. לפחות לא במובנים שמדובר בהם כאן. מורים.ות יודעים.ות בדרך כלל על מה הם.ן מדברים.ות, מכירים.ות את התוכן הנלמד, נעזרים.ות בספרי לימוד ייעודיים, ומלמדים.ות ע״פ רצף שברובו נקבע ע״י המפמ״ר. בלמידה עצמאית הלומדים.ות משוחררים.ות לחופשי, הם.ן מטיילים.ות ברשת, נתקלים.ות בכל מיני סוגים של מקורות, שחלקם לא מוכרים, הם.ן מוצאים.ות תכנים ויזואליים, נעזרים.ות בסרטונים, ובעיקר בפוטנציאל גדול מאד ללכת לאיבוד במקרה הטוב, או להיכנס להלם ושיתוק במקרה השכיח. אם לא עברנו את תהליך החיפוש הזה בעצמנו, אם לא הלכנו לאיבוד או נתקענו בחוסר אונים, מול משימה בלתי אפשרית, אנחנו נתקשה מאד להנחות שם מישהו אחר. כשלומדים לבחינות הבגרות, כל סיפור הלמידה העצמית הזה רלוונטי חלקית בלבד או לא רלוונטי בכלל - יש שאלות מאד ברורות ומצופות עליהן תשובות מאד מסוימות.

  • הרגלים - הילדות.ים כבר גדולים ואין להם מושג איך לומדים לבד או בקבוצה. הם לא ישתפו עם זה פעולה. לשנות עכשיו את ההרגלים מאוחר מדי, אין לנו זמן.
  • יצירה ומשימות בבית - כאשר משחררים את הילדים.ות למשימות בבית צריך לוודא שלילדים.ות יש את החומרים הנדרשים (מקומות שיוכלו לחקור בהם, אביזרים נדרשים ועוד).
  • לקיחת אחריות - לילדים.ות יש קושי בלקיחת אחריות, איך ניתן לעודד אותם.ן ללמידה עצמאית? איך נשחרר את הצורך שלהם.ן מהליווי התמידי שלנו?
  • התנסות ונסיון - גם המבוגרים האחראים בחדר לא למדו ככה. גם לנו כבר יש הרגלים. איך נלמד לעשות משהו שאין לנו שום ניסיון בו?


צריך לדבר על זה עם הילדות.ים. נדרש כאן תיאום ציפיות מחודש מיחסי מורה - תלמיד.ה.  כמו שזה לא ברור לנו, זה גם לא ברור להם.ן.  האחריות על הלמידה שנתפסה תמיד כשייכת למבוגרים, להורים ולמורים, עוברת עכשיו לילדות.ים. זה מעבר מאד לא פשוט וחייבים להמשיך ולדבר עליו, לא במונחים של אילוצי קורונה ומצב, אלא דווקא מתוך מקום מעצים. אין סיבה לפגוש את זה לראשונה בתואר השני או במקום העבודה (אנחנו מזהים היום יותר ויותר מקומות עבודה שזו הדרישה המרכזית שלהם מהעובדים.ות, שבשנים הקרובות כנראה יעברו לעבוד מהבית גם אחרי עידן המגפה). אפשר וחשוב להתחיל לתרגל למידה עצמית כבר עכשיו.



תחילה נברר יחד בצוות לאיזה גילים ובאילו תחומי דעת זה רלוונטי בכלל. בנוסף, נברר עם עצמנו בכנות רבה עד כמה אנחנו מנוסים או התנסנו בלמידה בעלת מאפיינים אוטודידקטים.



מקימים מיני צוות שמעוניין בהתנסות הזו ומרגיש שזה רלוונטי עבורו, מחליטים על עניין /מטרה / נושא משותף  ומבקשים הנחיה בתהליך, ממישהו בצוות שמרגיש.ה מוכשר.ת לכך או מדניאל.



ישנן דרכים שונות לקיים מפגש/בלוק למידה שמשלב פוזיציות שונות, כאשר הדגש בכולן הוא לעודד פעולה עצמאית מחד, ולתת תמיכה ותחושת שייכות מאידך. חשוב שהפעולה העצמאית לא תהיה יותר מ-20 דק׳, ולכן יש לפרק את התוכן ליחידות הנחיה קטנות מאד, שמאפשרות פעולה עצמאית וקבלת אחריות, חיפוש וגילוי ובנייה הדרגתית של תחושת מסוגלות. לפנינו 4 דוגמאות של חלוקה לפוזיציה שמעודדת פעולה עצמאית:

  • למידה הפוכה - בשיעור זה הילדים.ות יקבלו מראש חומר למידה כלשהו (סרטון, קטע קריאה ועוד), ולאחר שעבדו על כך מראש (רצוי במקרה כזה להכניס למערכת את השעה שיתבקשו לעבוד על כך) יפגשו לפוזיציה שתוקדש לעיבוד התכנים בקבוצות קטנות, או כולם.ן יחד.
  • חלוקת המפגש ל-3 פוזיציות – תחילה פעולה עצמאית מטרימה, בהמשך מפגש סינכרוני כחזרה על המשימה שניתנה, ולבסוף פעולה עצמאית נוספת, המסכמת את הנלמד ובודקת את ההבנה של הילדים.ות.
  • חלוקה הפוכה של המפגש ל-3 פוזיציות – תחילה המורה מסביר.ה באופן סינכרוני על הנושא הנלמד ועל הפעולה העצמאית. בהמשך, הילדים.ות מבצעים את המשימה תוך התייעצות עם המורה שמלווה את התהליך, ולבסוף מתקיים סיכום של הנעשה במפגש במליאה.
  • חלוקת הכיתה לקבוצות - חלוקה הכיתה ל-2-3 קבוצות, וחלוקה המפגש ל-2-3, כאשר כל קבוצה מקבלת זמן עם המורה המאפשר דיון בקבוצה קטנה, ובשאר הזמן מבצעת משימה הדורשת פעולה עצמאית ועבודה קבוצתית.



חשוב לראות זאת כהזדמנות לאפשר לילדים.ות לעבוד לבד, באופן עצמאי, לצאת ולחקור טכניקות מבלי לקבל הנחייה ותיווך כל הזמן, אבל גם בלי להישאר לגמרי לבד. ניתן למשל לפתוח לינק למפגש אונליין, ולאפשר לילדים.ות להיכנס אליו חופשי לאורך הלמידה העצמאית כדי לשאול שאלות.



לא זורקים אף אחד.ת למים עמוקים, לפני שמדגימים בעצמנו ומתנסים יחד במשימות נקודתיות.



להפעיל כמה שניתן את הילדים.ות וליצור שיתופי פעולה, הן במהלך מפגשי הלמידה והן בהפסקות. ניתן למשל לארגן הפסקות אונליין פעילות שהילדים מארגנים.ות, או כל דבר שיעודד מעורבות רגשית וחברתית. ילדות.ים ותיקים מלווים חדשים, גדולים מנחים קטנים. ילדים.ות חזקים.ות מוכוונים לעזרה לאחרים, ומאפשרים למורה להתפנות.



מתן אפשרות לילדים.ות חזקים.ות ועצמאיים.ות לעבודה מהבית בלבד, וכך לתת אפשרות למורים.ות בסיכון/בבידוד ללמד אותם.ן מרחוק



מפגשים הבנויים כבלוקים ומשלבים יציאה ללמידה עצמאית, בחברותא ובקבוצות.



למידה העצמאית תוכל להערכתנו בהמשך גם להיות יום שלם, תלוי בשכבת הגיל ובקבוצה.