(הופנה מהדף איך מפרקים את המרחב כדי לאפשר למידה?)

פריט ידע איך מייצרים תנועה במרחב הלמידה החדש?

(הופנה מהדף איך מפרקים את המרחב כדי לאפשר למידה?)

פריט ידע איך מייצרים תנועה במרחב הלמידה החדש?

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המנוע

מרחב הלמידה פרץ את הגבולות המוכרים: יחידות הזמן והמקום הסטטיות של "שיעור" או "זמן שיעורי בית" מהעולם הישן לא רלוונטיות יותר, לא יעילות ולא מקדמות תהליכי למידה.  המרחב שינה סטטוס הוא נע בין אזורים, זמנים ופלטפורמות מגוונות - תנועה בין "פוזיציות" שונות במרחב. יש לנו הזדמנות ללמוד לזוז בין הפוזיציות, ולבנות באמצעותן כוריאוגרפיה של מרחב חדש.  פוזיציות שונות מעמידות את יחסי מורה - תלמיד.ה במקומות ובתפקידים שונים. פוזיציה יכולה להציע הקניה פרונטאלית, המנוהלת ע״י מורה, מרצה או תלמיד.ה, ויכולה להיות למידה אוטונומית של ילדים.ות בקבוצה או לבד.
  • המפגש משעמם וסטטי. הילדים.ות ואני מתייבשים לאורך המפגש ומרגישים גמורים בסוף היום
  • אילו פוזיציות יכולות לבוא בחשבון במפגש אחד?
  • איך אפשר לתכנן מפגש מותאם, ומה בעצם עושים עם בלוק 70-75 דקות?


הבנו שקוגניטיבית במפגש מקוון נדרש יותר זמן כדי להבין רעיון, בעוד שרמות הקשב הולכות ומתקצרות. לכן, כדי להגיע לרמת הוראה ולמידה מיטביות, המורה צריכ.ה להיות מסוגלת להתאים ולהחליף מספר מגוון של ״פוזיציות״ בשיעור, מתוך ההנחה שכל פוזיציה תגיע למיצוי אחרי 10-15 דקות.

דוגמאות לפוזיציות:

  • הרצאה
  • דיון במליאה
  • עבודה בקבוצות
  • תרגול עצמאי
  • משחקים
  • ניסוי
  • חקר מקרה
  • עבודה באמצעות הוואטספ / טכנולוגיות אחרות



  • השינויים בפוזיציות מאפשרים למורה לתת מענה לכל תלמיד.ה בשיעור, על כל צרכיהן.ם המגוונים - כך שגם אם יש ילד.ה שמתקשה למשל להשתלב בדיון במליאה, אם הדיון יארך למשך זמן מוגבל - תהיה לו.ה אפשרות להשתלב בפוזיציה הבאה - של עבודה בקבוצות למשל, ולא להיות בתחושה של פספוס לאורך כל השיעור.
  • המעבר בין פוזיציות מאפשר להתגבר על ״כשלים״ - אם עבודה בקבוצות לא עובדת טוב בשיעור הזה, היא לא ״הורסת״ את השיעור כולו מכיוון שהיא נמשכת זמן מוגבל בלבד ואחריה עוברות.ים לפוזיציה אחרת. השיעור כל הזמן עובר ״ריפרש״ במבנה שלו, ומאפשר להחליף אווירה.
  • שילוב של מגוון פוזיציות מאפשר לנו לחזור אליהן מבלי למצות אותן לחלוטין. כך למשל אפשר להתחיל שיעור בהרצאה של 7-10 דקות, ולסיים אותו באותו אופן מבלי להלאות ולהעמיס.
  • חשוב לשים לב: מעבר בין פוזיציות הוא לא בהכרח מעבר בין נושאים. אם הכוונה היא להעמיק את התפיסה ולהתגבר על ההפרעות לקשב, חשוב שיהיה קשר רעיוני ונושאי בין פוזיציה לפוזיציה.
  • ועוד דבר חשוב: הפסקה היא גם פוזיציה שחשוב ואפילו חובה להשתמש בה - החלפה בין פוזיציות מבקשת לאפשר מרחב ואוויר לנשימה וללמידה, גם לתלמידות.ים וגם למורות.ים - ושיעור דחוס מידי ללא הפסקה יתקשה להשיג זאת.



ישנן דרכים שונות לקיים מפגש/בלוק למידה שמשלב פוזיציות סינכרונית וא-סינכרונית, כאשר הדגש בכולן הוא לעודד למידה עצמאית מחד, ולתת תמיכה ותחושת שייכות מאידך:

  • למידה הפוכה - בשיעור זה הילדים.ות יקבלו מראש חומר למידה כלשהו (סרטון, קטע קריאה ועוד), ולאחר שעבדו על כך מראש (רצוי במקרה כזה להכניס למערכת את השעה שיתבקשו לעבוד על כך) יפגשו לשיעור סינכרוני שיוקדש לעיבוד התכנים בקבוצות קטנות, או כולם יחד. אפשרות נוספת היא ביצוע משימה א-סינכרונית מראש, כאשר בשיעור סינכרוני מעבדים את המשימה ומעמיקים בלמידה.
  • חלוקת המפגש ל-3 פוזיציות – תחילה משימה א-סינכרונית מטרימה לשיעור סינכרוני, בהמשך שיעור סינכרוני כחזרה על המשימה שניתנה, ולבסוף משימה אסינכרונית, המסכמת את הנלמד ובודקת את ההבנה של הילדים.ות.
  • חלוקה הפוכה של השיעור ל-3 פוזיציות – תחילה המורה מסביר.ה באופן סינכרוני על הנושא הנלמד ועל המשימה הא-סינכרונית. בהמשך, הילדים.ות מבצעים את המשימה תוך התייעצות עם המורה שנשאר.ת אונליין, ולבסוף מתקיים סיכום של הנעשה בצורה סינכרונית.
  • חלוקת הכיתה לקבוצות - חלוקה הכיתה ל-2-3 קבוצות, וחלוקה המפגש ל-2-3, כאשר כל קבוצה מקבלת זמן סינכרוני עם המורה המאפשר דיון בקבוצה קטנה, ובאשר הזמן מבצעת משימה.



ניתן להתחיל את תהליך השיקום באמצעות הקדשת ״פוזיציה״ אחת בכל מפגש לפעילות שכל תכליתה היא היכרות, שמירה על אינטראקציה לא רשמית, ויצירת קרבה בין המורה לתלמידות.ים ובינם.ן לבין עצמם.ן. מעמד שקורה באופן טבעי במרחב הפיזי, אך דורש מאיתנו תשומת לב מיוחדת במרחב המקוון.

פוזיציה כזו של היכרות צריכה להתקיים לא רק בין מורות.ים לתלמידות.ים, אלא גם בין מורות.ים למורות.ים. גם מרחב פיזי מאוד חשוב שלנו, הצוותים, נעלם: חדר המורים.ות, שאפשר לנו לקיים בו זמנית מגוון רב של קשרים - חברתיים, מקצועיים, קולגיאליים. כל עוד אין בינינו מפגש בלתי אמצעי בו אנחנו יכולים ויכולות להרגיש זה את זו, אנחנו עומדים בפני סכנת התפוררות. כדי לשקם את המרחב החברתי של התלמידות.ים, כדאי שאנחנו נכיר טוב יותר, ונחדד ביחד את המטרות המשותפות שלנו כצוות.