הזמן - השתבש. משך השנה, משך השיעור, משך היום, מידת הזמינות, ההפסקות וההפוגות שהכרנו, לא רלוונטיים יותר. היממה ולוח השנה לא מגדירים יותר את הזמן שלנו כבעבר. אנחנו חייבים לשלוט באופן אחר בזמן האישי שלנו, ולמצוא דרך להסתנכרן עם הזמן של האחר. יום הלימודים ושנת הלימודים פרצו את הגבולות המוחלטים שהיו להם והצלצול כבר לא נשמע. גבולות בין ילדות.ים למבוגרים.ות מוגדרים הרבה פעמים במונחי זמן, והגבולות התחילו לנזול. הזמן שהתפרק משפיע עלינו פיזית, אולי צריך לאפס את השעון הביולוגי מחדש?
איך שומרים גבולות כשהזמן והמקום השתבשו?
איך שומרים גבולות כשהזמן והמקום השתבשו?
השיעור הוא לא שיעור, השעות הן לא השעות הרגילות והכיתה לא קיימת, אין גבולות לזמן ולמקום.
איך משחררים את החינוך מהגבולות הצרים של שנת הלימודים?
איך משחררים את החינוך מהגבולות הצרים של שנת הלימודים?
א.נשי חינוך הם א.נשי חינוך מסביב לשעון. זה לא עוזב ומחייב אותם.ן בשעות אחר הצהריים או בחופשת הקיץ. א.נשי חינוך כמו הורים וכמו כל העובדים והעצמאים במשק זכאים, ואולי אפילו יותר מאחרים, חייבים חופשות, כדי לשמור על בריאותם וכשירותם המקצועית. במקביל, התהליך החינוכי לא מתחיל ובוודאי שלא נגמר בגבולות שנה״ל. אנחנו מאמינים שמדובר בשינוי תפיסתי ובהגמשת המערכת כדי שתוכל להיות זמינה לילדים.ות לאורך כל חודשי השנה.
איך יוצאים לחופש באונליין?
איך יוצאים לחופש באונליין?
אנחנו מאמינים שחופש הוא הפוגה הכרחית. עדיין, בית הספר לא יכול לחדול מלהתקיים שבועות שלמים בשנה. אנחנו צריכים להמשיך להיות נגישים ופעילים. הקורונה הקצינה את תופעת הזמן שזלג בין ימי הלימודים וימי החופש, ודרשה פעילות יומיות, לבחירה, להורים וילדים.ות ולא אחת גם לבני המשפחה כולה, אחים ואחיות, יחד ולחוד.
פתאום יש לנו גם זמן פיזי. מה עושים איתו?
פתאום יש לנו גם זמן פיזי. מה עושים איתו?
זמן בית הספר שווה זהב - יהיה לנו פחות זמן פיזי בביה"ס (וגם הוא יכול להילקח מאיתנו כל רגע), הילדים.ות ואנחנו כמהים לקשר חברתי-אנושי ולפעילויות פיזיות עם החברים.ות ועם המורים.ות. לכן חשוב לנצל את הזמן הפיזי בביה"ס – לבניה וחיזוק החיבור הבינאישי, לכל מה שלא יכול להיעשות בבית.
מה עושים עם המערכת ואיך מתאימים אותה ללמידה מחוברת?
מה עושים עם המערכת ואיך מתאימים אותה ללמידה מחוברת?
מאחר ופנינו אל הלא נודע, ואין לנו אפשרות לתכנן את המערכת והמפגשים בצורה ברורה (כל שבוע יכול להיראות שונה מקודמו ומזה שיגיע אחריו), חשוב שנתכנן את המערכת הכי גמישה והכי חסינה שאפשר, מערכת שיודעת להתפרק ולהתחבר מחדש. מערכת-על שתתאים את עצמה לימי למידה מהבית ולימים בהם נגיע לבית הספר, מערכת שתיקח בחשבון שביום אחד נעבוד עם כיתות שילמדו מהבית וכיתות שילמדו במרחב הפיזי במקביל, ויהיו לנו גם מורים.ות שילמדו שיעור אחד מקוון ושיעור מיד אחריו בכיתה. מערכת-על שיכולה להכיל גם את העובדה שייתכן ומורים.ות ו/או ילדים.ות ייכנסו לבידוד בכל רגע נתון, ויתכן וכולנו נמצא את עצמנו בסגר מתמשך.
יש עניין ביום לימודים ארוך? בתיכון? לכולם.ן?
יש עניין ביום לימודים ארוך? בתיכון? לכולם.ן?
זמן ההפסקות וההפוגות הוא זמן למידה יקר, רגשית וחברתית. יש ילדים.ות שהוא ממש לא מספיק להם. הם זקוקים לחברתי לימודי גם אחרי שיום הלימודים הפורמאלי הסתיים, כדי לאסוף את עצמם, כדי לא להיות לבד, כדי להפגש עם אחרים שלא הולכים לצופים.
מה קורה במעבר מזמן תיכון לזמן צבא?
מה קורה במעבר מזמן תיכון לזמן צבא?
החיים נמצאים לפעמים ביותר ממקום אחד בו זמנית. למערכות יש נטיה לראות רק את עצמן, אבל ההוויה של הילדות.ים מורכבת יותר. הגיוס הוא יותר מתהליך טכני שמתחיל שנתיים לפני, והוא נוכח במציאות התיכונית יותר משנדמה לנו. לא מדובר רק בעידוד לגיוס לצה״ל או לשירות לאומי, אלא בזמן עתיד שנכנס חזק לזמן הווה.