המנוע
השיעור הוא לא שיעור, השעות הן לא השעות הרגילות והכיתה לא קיימת, אין גבולות לזמן ולמקום.
הגל הראשון של משבר הקורונה הכריח אותנו לבחון ולהתאים דרכי הוראה ולמידה אליהן היינו רגילים.ות, כל הקמפוסים של אנקורי גלשו עליו במיומנות ראויה לשבח, עד כדי המצאת ההוראה בכלל, ותפקיד המורה בפרט, מחדש. ההורים והילדים.ות שיתפו איתנו פעולה אפילו יותר מתמיד. אבל היינו חייבים לנסות להבין מה קורה, ומה בדיוק קרה שם? אז תוך כדי הסגר ובשבועות שאחריו, קיימנו שיחות עם מורים.ות מהקמפוסים של אנקורי כדי להקשיב, לשמוע וללמוד על האתגרים, המשברים, החוויות, ההצלחות והתובנות של כל אחד ואחת. ברוב המקרים - אין תשובות, והתשובות שישנן בתהליך התהוות. אבל דרך ההצפה של השאלות, הסיפורים וההארות שלכם.ן, ננסה ללמוד ולהבנות יחד שפה וכלים למענה מדוייק יותר לילדים.ות, להורים ולקהילות בהן אנחנו פועלים, אבל לא פחות לעצמנו. התקופה שלפנינו תהיה ארוכה יותר, עם אתגרים חדשים. אי אפשר לחשוב שמה שהיה הוא שיהיה, ומה שעבד ימשיך לעבוד, אבל עשינו סדר במחשבות. כאן תמצאו הצפה של הקולות מהשטח שמעלים שאלות, בעזרתן ננסה לבנות תוכנית ללמידה מחוברת - שתהיה גמישה ודינמית, לקראת התמודדות עם הגל הבא.
קשיים שהוצפו:
- גבולות האישי והבית ספרי - איך נתמודד עם הכניסה של בית הספר למרחב האישי שלנו, הן מבחינת השעות (התכתבויות עם ילדים.ות בשעות לא שעות ועוד) והן מבחינת הבית.
- ליווי ותמיכה לעומת שחרור - איך נוכל לשים את הגבול בין ההחזקה שלנו את הילדים.ות לבין האפשרות לשחרר ולתת להם.ן ללמוד ולהתמודד באופן עצמאי.
הזמן שנוזל והמקום שהשתבש, והרצון שלנו להחזיק את הכל ולתת תמיד מענים שישמרו על הילדות.ים שלנו, עשויים לטשטש גם את גבולות התפקיד של המורה או מי מא.נשי הצוות המלווה, ושל בית הספר כגוף או כמושג. עודף תשומת לב, מענים בזמנים בלתי סבירים לשאלות ובעיות שסובלות דיחוי, עשויים לפרוץ את גבולות היחסים ולייצר עומס על הצוות. אנחנו צריכות.ים ללמוד לשמור אחד על השניה, ולא להפוך את עצמנו למרטירים. זה לא יעזור לילדים, להורים ובוודאי שלא לעצמנו.
- כשמתחילים להרגיש עומס יש להתייעץ עם קולגה, יועצ.ת בית הספר או מנהל.ת.
- לנשום לפני שעונים לשיחות בשעות לא שעות, ולדעת להבחין בין דחוף, בהול ו...סובל דיחוי.
- להבחין בין פניות שמקומן בווטסאפ - דחופות, קונקרטיות ומענים קצרים, לבין שאלות עקרוניות שמצריכות תשובות עומק - שמקומן במייל או בשיחת טלפון.
- תכתובת היא לא תמיד פרקטיקה יעילה. בעיות או שאלות מורכבות יכולות להתברר רק בשיחה. זה הכי נכון לשיח עם פוטנציאל הידרדרות.
- שיח מידרדר - יש להפסיק מיידית, גם אם נדרשת אמתלה כלשהי, ולברר עמדות מול מחנכ.ת או מנהל.ת לפני שממשיכים.
- רשתות חברתיות - ראה מדיניות רשת חברתית.
לאור העובדה שהצורה בה כל אחד ואחת מאיתנו חווה את הזמן משתנה, כל אחד ואחת בבית, מארגנים את הזמן שלהם באופן שונה, מומלץ לייצר מרחב המאפשר ומזמין תקשורת, נותן לילדים.ות את האפשרות להגיב מתי שירצו בזמן חופשי ובאופן א-סינכרוני (גוגל קלאסרום הוא דוגמה אחת למרחב שכזה).
חשוב להחליט מראש מה קורה עם איחורים או אי כניסה לשיעורים? מה המקום של השתתפות בכיתה? מה הציפיות שלנו מבחינת מצלמות? ועוד.
הכי הרבה זמן שמישהו יכול להקשיב לך בריכוז במפגש הפיזי, ובאונליין להערכתנו עוד פחות, בוודאי בתוך אירוע מתמשך, כזה שחוזר על עצמו כמה פעמים ביום. אנחנו ממליצות לייצר הנחיות קצרות והפסקות בנות 5 דקות כל 25 דק׳ לכל היותר.
* ניתן לקרוא על שיטת פומודורו - ה״פומודורו״ היא שיטה שנועדה לייצר פוקוס וזרימת עבודה דרך הקצבת בלוקים קבועים של זמן (אינטרוולים) של 25 דקות ובניהם הפסקה קבועה של 5 דקות. מקץ 4 בלוקים של 25 דקות, אפשר וצריך לקחת הפסקה ארוכה יותר של 15 עד 30 דקות. הרעיון הוא לא תחרות עם הזמן ולא בחינת זמן והספקים, אלא תרגול בריכוז לזמן מוקצב וידוע מראש. 25 דקות נקבעו כי מבחינת פעילות נוירולוגית, של המוח אנחנו כנראה לא באמת יכולים להתרכז מעבר ל 25 דקות באופן אפקטיבי. מומלת לקרוא עוד על השיטה כאן: https://francescocirillo.com/pages/pomodoro-technique. בנוסף אפשר לקרוא על שיטת פומודורו ולהשתמש בטיימר חשוף ופתוח ללומדים, כמו גם באפליקציית פומודורו למחשב
שווה לשמוע גם את ד״ר ברברה אוקלי בהרצאה בנושא:
המרחב הלימודי הוירטואלי מחייב עבודה מאד מפוקסת ידע. הוא אינטנסיבי ומתיש. בלמידה המקוונת אין לנו הפסקות, הילדים.ות רואים.ות רוב היום את אותם הפרצופים במחשב, ולא תמיד מתאפשר להם.ן לייצר תקשורת חברית ובלתי פורמלית עם אלו שאינם.ן חברים.ות מחוץ לגבולות בית הספר. הפסקות הן המקום בו היחסים הבינאישיים בין הילדים.ות בבית הספר מתקיימים ומתפתחים, והמרחב הלימודי הוירטואלי מבטל אותן. אנחנו חייבים לייצר הפסקות פעילות לצורך חיברות, אבל גם לעודד תנועתיות תוך כדי ובמהלך המפגשים. הפסקת מים, הפוגות של תחרות עמידה על הראש וקפיצות במקום, כל מה שיכול להציע שחרור ושבירה של מפגשים.
במפגש אונליין לא ניתן להעביר שיעור פרונטלי של יותר מ-15-25 דקות, רמת הקשב יורדת ולכן חשוב ליצור מערכי שיעור משולבים שמורכבים מלמידה סינכרונית וא-סינכרונית. כאשר חלק מהזמן הילדים.ות נדרשים להיות עצמאיים, ולעבוד לבד או בקבוצות כשאנחנו לא מלווים אותם פיזית או אונליין במקביל, וחלק מהזמן הלמידה נעשית ביחד באונליין. לכן יש לשקול מחדש את משך המפגש, כי 45 דקות לא יאפשרו פירוק והרכבה מחודשת של התהליך. אנחנו ממליצים על בניית בלוקים של למידה בני 70-75 דקות כל אחד.
שאלות קשורות