למידה שמובלת על ידי תחומי העניין של הילדים.ות ומאפשרת לכל אחד.ת לבחור מה ירצו ללמוד ואיך. הילדים.ות בתקופה הזו איבדו את תחושת השליטה על הרבה דברים בחיים. האפשרות לבחור כשלעצמה, מחזקת את תחושת השליטה - בין אם מתוך יצירת קבוצת השייכות או הרחבת הבחירה בתחומי הלימוד, הפעילות והעניין, השתתפות בצוותי חשיבה שמשלבים את ילדים.ות, הורים ומורים.ות, או או אף שימוש בשאלונים להבין את מצבם.ן ורצונותיהם.ן.
חוויית הבחירה מייצרת גם מעורבות אקטיבית וחיבור מודע לתוכן. יש כאן משום לקיחת אחריות על התהליך, שלא היתה מתרחשת באותו אופן גם אם היינו בוחרים עבור הילד.ה את אותה יחידת תוכן ממש, בעצמנו. חשוב לאפשר בחירה בכל משימה, ככל שניתן - למשל, לבחור יחידת תוכן אחת מתוך רשימה של אפשרויות; לבחור הרצאה אחת מתוך מגוון הרצאות; לבחור לחקור נושא מתוך מגוון מקורות מידע בעלי אופי שונה: קריאת מאמר, שמיעת פודקאסט, סרטון אנימציה, או קריאת מקור ויזואלי; לבחור לענות על 3 שאלות מתוך 5 שאלות, וכיוצא באלה. במקביל, ניתן גם לבחור להציג תוצרים במגוון אפשרויות, שלא כולן טקסטואליות; אפשר להקליט תשובה, אפשר לערוך סרטון, אפשר ביחד ולחוד, אפשר לראיין מישהו אחר ואפשר כל מה שיעלו בדעתם.
- בחירה היא דבר נפלא. מחקרים מראים כי למרות שההנחה היא שהבחירה תהיה במשימה הקלה יותר, ילדים.ות אוהבים.ות להתנסות ולאתגר את עצמם.ן ולרוב דווקא לא יבחרו במישה הכי קלה. אבל, זה יעבוד כל עוד נייצר שאלות/שלבים/רכיבי תוכן ברורים שייצרו גבולות מנחים לעבודה. חשוב לזכור שלשלוח ילדות.ים למשימה פתוחה או ערטילאית, שאין לה תאריך יעד, אפשרות להגיש טיוטה או להיוועץ ואין לה גבולות, תחת הכותרת ״בחירה״, זו לא בחירה.