הזמן שנוזל והמקום שהשתבש, והרצון שלנו להחזיק את הכל ולתת תמיד מענים שישמרו על הילדות.ים שלנו, עשויים לטשטש גם את גבולות התפקיד של המורה או מי מא.נשי הצוות המלווה, ושל בית הספר כגוף או כמושג. עודף תשומת לב, מענים בזמנים בלתי סבירים לשאלות ובעיות שסובלות דיחוי, עשויים לפרוץ את גבולות היחסים ולייצר עומס על הצוות. אנחנו צריכות.ים ללמוד לשמור אחד על השניה, ולא להפוך את עצמנו למרטירים. זה לא יעזור לילדים, להורים ובוודאי שלא לעצמנו.
- כשמתחילים להרגיש עומס יש להתייעץ עם קולגה, יועצ.ת בית הספר או מנהל.ת.
- לנשום לפני שעונים לשיחות בשעות לא שעות, ולדעת להבחין בין דחוף, בהול ו...סובל דיחוי.
- להבחין בין פניות שמקומן בווטסאפ - דחופות, קונקרטיות ומענים קצרים, לבין שאלות עקרוניות שמצריכות תשובות עומק - שמקומן במייל או בשיחת טלפון.
- תכתובת היא לא תמיד פרקטיקה יעילה. בעיות או שאלות מורכבות יכולות להתברר רק בשיחה. זה הכי נכון לשיח עם פוטנציאל הידרדרות.
- שיח מידרדר - יש להפסיק מיידית, גם אם נדרשת אמתלה כלשהי, ולברר עמדות מול מחנכ.ת או מנהל.ת לפני שממשיכים.
- רשתות חברתיות - ראה מדיניות רשת חברתית.