המנוע
חשיבות הקשר האישי עם הילדים.ות עלתה בכל אחת מהשיחות שקיימנו - איך שומרים על הגחלת מרחוק? איך מקיימים מפגש ראשון עם ילדים ילדים.ות דרך המחשב? מה עושים עם תחושת הניתוק ההדדית, כאשר קשר העין והמגע הפיזי שכל כך משמעותיים לנו באנקורי, אינם.
- קצת על יחסים בינאישיים וטכנולוגיה פלטפורמות דיגיטליות שונות מייצרות מערכת ציפיות ויחסים שונים. חשוב להבין אותן ולהתנהל בהתאם. לדוגמא, למרות שמעשית להעביר תשובה או עבודה על גבי מסמך Docs או ClassRoom, זה כביכול אותו הדבר בדיוק כמו להעביר אותם ב-Whatsapp, הכלי משנה את מהות השיח. Whatsapp, שמאפשר גם תגובות מיידיות, מייצר תחושה של דיון אישי על התרגיל, דיאלוג ישיר דרך תמונות ו/או התכתבויות, שאלות ותקשורת לא פורמלית, בעוד שה-ClassRoom הוא פלטפורמה ללמידה, ולכן נתפס כפורמאלי. בהתאם לכך המפגש הלימודי שמתנהל ב-Whatsapp יכול להמשיך גם אחרי שה״שיעור״ הסתיים - הפלטפורמה מזמנת טשטוש של גבולות השיעור. גם הטלפון מזמן דיאלוג אינטימי, ששיחת זומיט (ZooMeet) יכולה לשטח. אנחנו מורגלים בשיחות טלפון, אנחנו יודעים לשחק עם ניואנסים של קול ואינטונציה, ויודעים להקשיב לניואנסים של תחושה ואוירה באמצעות טלפון. הניואנסים האלה לא עוברים באותו אופן בשיחות הוידאו, רגישות הקול שלה פחותה.
הגל הראשון של משבר הקורונה הכריח אותנו לבחון ולהתאים דרכי הוראה ולמידה אליהן היינו רגילים.ות, כל הקמפוסים של אנקורי גלשו עליו במיומנות ראויה לשבח, עד כדי המצאת ההוראה בכלל, ותפקיד המורה בפרט, מחדש. ההורים והילדים.ות שיתפו איתנו פעולה אפילו יותר מתמיד. אבל היינו חייבים לנסות להבין מה קורה, ומה בדיוק קרה שם? אז תוך כדי הסגר ובשבועות שאחריו, קיימנו שיחות עם מורים.ות מהקמפוסים של אנקורי כדי להקשיב, לשמוע וללמוד על האתגרים, המשברים, החוויות, ההצלחות והתובנות של כל אחד ואחת. ברוב המקרים - אין תשובות, והתשובות שישנן בתהליך התהוות. אבל דרך ההצפה של השאלות, הסיפורים וההארות שלכם.ן, ננסה ללמוד ולהבנות יחד שפה וכלים למענה מדוייק יותר לילדים.ות, להורים ולקהילות בהן אנחנו פועלים, אבל לא פחות לעצמנו. התקופה שלפנינו תהיה ארוכה יותר, עם אתגרים חדשים. אי אפשר לחשוב שמה שהיה הוא שיהיה, ומה שעבד ימשיך לעבוד, אבל עשינו סדר במחשבות. כאן תמצאו הצפה של הקולות מהשטח שמעלים שאלות, בעזרתן ננסה לבנות תוכנית ללמידה מחוברת - שתהיה גמישה ודינמית, לקראת התמודדות עם הגל הבא.
קשיים שהוצפו:
- יחסים בלתי פורמליים - עליהם בנויה הלמידה. הקשר הבלתי פורמאלי, הרגשי והחברתי הוא באנקורי תנאי לקיום למידה. היחסים שבין המורה והילד.ה וגם בין הילדים.ות עצמם.ן מתקיימים גם בבין לבין, בין שיעור לשיעור, בין שאלה לשאלה, בין דיון לדיון. איך אפשר לקיים ולשמר יחסים בלתי-פורמליים באונליין? איך מייצרים קשר עין ומגע דרך המצלמה?
- חיבור מרחוק - כיצד נוכל לייצר חיבור עם הילדים.ות, ללמוד על ואת הילדים.ות החדשים.ות שאנחנו לא מכירים.ות ולהבין את הצרכים האישיים של כל אחד ואחת מהם.ן דרך המסך? איך נרגיש ונראה ילדים.ות גם כשאנחנו לא באמת רואים.ות אותם.ן? איך ניתן לגרום לילדים להבין ולהרגיש שאנחנו רואים.ות אותם.ן, גם מכאן?
- אינטימיות - הלמידה המקוונת מייצרת אינטימיות גדולה יותר מצד אחד - לאור הכניסה למרחב הפרטי, לבית של המורה והילד.ה, ומצד שני משאירה את כולנו בבדידות מזהרת. האינטימיות של השיח והיחסים בין מורים ומורות, וילדים והורים, התחלפה באינטימיות שלפעמים מרגישה לא שמורה ולא מותאמת. מה רואים אצלי, ומה אני רואה שאולי עדיף שלא אראה אצל האחר? מה הגבול שבין האינטימי לאישי? מה סביר עכשיו? איך ניתן לקיים קשרים אישיים ולייצר אינטימיות מבלי להרגיש אנחנו חושפים וחושפות את עצמנו? ואיך שומרים על השיח האינטימי מרחוק?
- קושי ומצוקה - איך מזהים קושי? מה עושים איתו ואיך מחזיקים אותו? איזה כלים יש לנו לעזור במצוקה מרחוק ? איך עוזרים לילדים.ות לצלוח קושי, בלי ה״חיבוק״?
- ראייה מוגבלת וזוויות מתות - אנחנו לא תמיד יודעים.ות מה באמת קורה מאחורי המסך, מה הילדים.ות חווים.ות? אנחנו לא רואים.ות את פני הילדים.ות וקשה יותר לזהות הבנה או חוסר הבנה של החומר הנלמד בכיתה. לפעמים יש פער בין מה שנדמה לנו שקרה, לבין מה שילדות.ים מבינים שקרה.
- היכרות קודמת - ברור לנו שהייתה חשיבות רבה להיכרות קודמת עם הילדים.ות בתקופת הגל הראשון, יכולנו להסתמך על הקשר המוקדם, ולכל היותר סבלנו מגעגוע. אבל כיצד ניתן יהיה לייצר תחושות כאלו כשהשנה מתחילה מרחוק?
- נראות - אחד האתגרים המרכזיים הוא השימוש, או חוסר השימוש, של הילדים.ות במצלמות לאורך השיעור. כאשר אין שימוש במצלמות, אין לנו היזון חוזר. מה שגורם לכך שלא רואים אותם.ן מצד אחד, וגם שאני מדברים.ות לעצמנו מצד שני. מה ניתן לעשות? האם ניתן להכריח?
- בדידות המורה - הקושי בנראות, ביצירת קשר, הצורך בחיבוק וביחסים בלתי פורמלי קיים גם אצל המבוגרים. מערכות היחסים הפורמאליות והבלתי פורמאליות במרחב הבית ספרי, מתחזקות גם את המורים והמורות. יתרה מכך, הקשיים האובייקטיביים שמציבה התקופה לא פוסחים על החיים האישיים של המורות והמורים. הילדים.ות והמורים.ות בבית והעבודה מתקיימת לרוב לבד. תחושת השותפות נעלמת, אין ״ביחדנס״. איך מתמודדים עם בדידותה של המורה?
- הפוגות והפסקות - המרחב הלימודי הוירטואלי מחייב עבודה מאד מפוקסת ידע. הוא אינטנסיבי ומתיש. בלמידה המקוונת אין לנו הפסקות, הילדים.ות רואים.ות רוב היום את אותם הפרצופים במחשב, ולא תמיד מתאפשר להם.ן לייצר תקשורת חברית ובלתי פורמלית עם אלו שאינם.ן חברים.ות מחוץ לגבולות בית הספר. הפסקות הן המקום בו היחסים הבינאישיים בין הילדים.ות בבית הספר מתקיימים ומתפתחים, והמרחב הלימודי הוירטואלי מבטל אותן.
- הקבוצה - לצד הקשרים האישיים יש חשיבות ליצירת קבוצה ושייכות לכיתה, לשכבה ולבית הספר - עבור חלק מהילדות.ים והמורות.ים, השייכות הקבוצתית היא הרבה פעמים ה״דרייב״ שמניע תהליכי למידה והוראה. מצד אחד אנחנו יודעים שההוראה הפרטנית עובדת טוב בפורמט הדיגיטלי, מצד שני, היא מאבדת את הכוח של הקבוצה.
למידה מחוברת - מהי?
שאלות קשורות